את אי-הידיעה אני מציירת
חותרת אל הזמן חותרת
ואל הצלילים
כמה נחרץ קול העיפרון
על קרקעית ראשי, ללא רחם
האור והקהל וציוצי הציפורים
עורי עורי! העולם קורא לי
הוא מונח כאן לרשותי ללא פשרות
ללא פשרות חודר לעולמי המרוחק עדיין,
נוגס נוגש
נופח בי אורות.
2.8.2019 טקסט שעלה בי בשעת ציור הבוקר, בסדנת סופ"ש אמנות עם שרי גולן.