ספר סקיצות

* ספר סקיצות אינו ספר אמנ/ית, שבו הכוונה ליצור יצירות מושלמות, אלא ספר לאימונים, חקירה של נושאים שונים ולמידה.

* ספר סקיצות הוא סטודיו קטן.

* הוא מרחב עם חלל ומשך.

* הוא קובץ המתעד שורת מפגשים עם חומר בעל תכונות מוגבלות.

* ספר סקיצות הוא מרחב שמאפשר אי-ידיעה.

**

הדג נוצץ באור

אז הנה תמונות מהמפגש האחרון שלי עם ספר הסקיצות הגדול שלי (היה גם קטן), ממנו עלו כמה מסקנות ושאלות.



למשל:

- חיתוך של נייר צבוע עובד לא רק כרקע אלא גם כחזית.

צבע מים בחזית ובגב

כמעט בסוף... קשה להתאים מילויים

- נייר מתכווץ לאחר שצובעים אותו בדיו.
- הנייר של הספר הזה מתפורר יחסית, ושינויי הזוית של הסכין מקלפים את הפינות של הצבע וזה מוריד מהאלגנטיות של החיתוך.

קטע מסובך

- בכלל- פתאום התחלתי להבין מה זה נייר, מהו דיו לעומת צבעי מים, הבדלים בין דבקים שונים.


- דברים שעוזרים בעבודה: תכנון מוקדם עקרוני, מוזיקה בחלק מהזמן, החלטה שאני בניסוי.

הדף מאחור, עם כל ההדבקות, לפני הסגירה עם הדף שלאחריו

- השיעור יכול להמשך על פני כמה מפגשים. העיקר לחזור.

האם קיים יחס כלשהו לעבודה הקודמת?

- עלתה השאלה "מה ההבדל בין ספר לשורת דפים בלתי כרוכים?"והבנתי שהכריכה יוצרת יחסים בין העבודות ותחושת רצף.

האם אני עובדת עם זה?
האם זו הקריאה היחידה?
מה יקרה אם אצייר ל א ל פ י ה ס ד ר ? אלוהים! זה כמו ללבוש שני גרביים שונים!
- האם להמשיך לפתח נושאים קודמים או לעבור לאחרים?






**
יאללה. מספיק דיברנו. זה היה החיתוך שהיה לי הכי קשה עד היום, בעיקר בגלל הדחילו ורחימו של לחתוך ציור דיו חד-פעמי, על נייר לא-משהו, ואז לג'נגל את הפיסות הקטנטנות מאחור ושלא יציצו מהחלל הלא-נכון.

שבת שלום